415089190299574
 
  • Ayelet

מה אנחנו חייבים לקחת כשאנחנו יוצאים מהבית

עודכן: 20 בינו׳

'אני כל הזמן מרגישה ששכחתי משהו.' מכירים את המשפט הזה שאנחנו לפעמים אומרים אחרי שיצאנו מהבית. אנחנו לא יכולות.ים לצאת מהבית בלי הגוף שלנו, אבל את התודעה, המחשבות, הרגשות והרצונות, אנחנו יכולות.ים לפזר בכל מקום ועם כל אחד ואחת, בלי לשים לב. תופעה זו מתגברת במיוחד בתקופות של משבר, בלבול ואיום. לקבלת תשובות אנחנו פונים למקורות מידע שאנחנו סומכים עליהם. במקרה הטוב אנחנו מקשיבים ולאחר מכן בודקים עם עצמנו מה מרגיש לנו נכון. במקרה הפחות טוב, אנחנו משילים מעלינו כל בדיקה עצמית ורצים קדימה עם המידע. לאחרונה פורסמה כתבה על מורה שמרכזת סביבה תלמידים במה שנראה כאיומים ושליטה: אם לא - אז... אם לא תהיו נאמנים לי ולדרך, הקארמה שלכם לא תהיה טובה. זה בדיוק הסגנון שעלול לעורר בנו פחד. במצב כזה הקול הפנימי שלנו נאלם ונעלם. ההתמסרות למורה, למנהיג, לדרך, היא מוחלטת. אין עוררין, כי כך כתוב בכתובים. כפייה ושליטה דרך פחד יכולות להיות מוגשות לנו בהרבה צורות: באופן פיזי כהסלמה במלחמה או תודעתי במסווה של רוחניות, של רפואה, של אהבה. כולנו עוברים במחוזות האלה של שולט ונשלט, של בחירה וכפייה, של אמת ושקר. אז, אצל מי היא האמת? כפי שיש פרח לצד צמח לצד עץ וכל אחד מהם הוא אמת בפני עצמה, כך גם כל אחד ואחת מאיתנו הוא עולם ומלואו בעל.ת תדר אחר שאינו אומר אני יודע.ת יותר, אלא קיים לצידנו עם חופש ומרחב לגלות מה נכון לנו. בספר - 'אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו' של שלדון ב. קופ, המסטר של הזן מזהיר את התלמיד.ה: אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו! האזהרה המשונה הזו נועדה להדגיש שכל משמעות שנובעת ממקור חיצוני לנו, איננה בהכרח אמיתית ומתאימה לנו. מילים של אחרים לפעמים רק מרחפות באוויר, אבל כשהתשובה באה מבפנים, היא משנה חיים. כשבאים אליי לטיפול ומבקשים: תגידי לי מה לעשות, אני עונה: אלמד אותך דרך לקבל את התשובה בעצמך מעצמך! בגוף שלנו יש מרחב מיוחד שמאפשר לנו להיות בחוויה הזו. הוא נמצא בין בסיס האגן לבין הטבור. זהו מרחב שלם שמהווה את כר ההוויה שלנו. הבאת תשומת הלב לאזור באופן יומי מאפשרת לנו נוכחות רבה יותר. איך עושים את זה? הניחו את כפות הידיים מתחת לטבור. הפנו את תשומת הלב אל האזור. שימו לב לנשימה שעולה ויורדת. צרו עם כפות הידיים צורה של כדור. ראו את הכדור הזה מתהווה במרחב שבין האגן לבין הטבור בצבע שעולה באופן ספונטני או בצבע שאתם אוהבים.ות. היו עם התחושות הנעימות המתעוררות. שימו לב לכפות הרגליים על האדמה. שימו לב לנשימה שזורמת במרכז הגוף מקצה המצח, דרך עמוד השדרה ומטה עד כפות הרגליים. כך אנחנו מחזירים את הנשימה - הנשמה לכל המקומות בגוף מהן היא נעתקה וממלאים את עצמנו בחזרה בעצמנו. מתוך הכוחות הפנימיים שלנו נפקח עיניים אל המציאות, עם כל הקולות שהיא מביאה עמה ונחליט לאיזה קול אנחנו מקשיבים.ות. אל תשאירו את הכוח בידיים של אחרים להחליט עבורכם.ן מי אתם.ן, מה טוב לכם.ן



ומה תכניסו לתודעה או לגוף שלכם.ן. וכשאתן.ם יוצאות.ים מהבית, בידקו שזכרתם לקחת איתכם את עצמכם. כאן לשרותכם אילת דה פיצ'וטו, פסיכותרפיסטית ReplyForward




6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול