מַתָּנָה מֵהַנְּשָׁמָה / אַיֶּלֶת דֶּה פִּיצ'וֹטוֹ
נְשָׁמָה: שָׁנָה טוֹבָה אֲהוּבָה.
נפש: אני עייפה, אין לי סבלנות,
אני רוצה כבר שדברים יסתדרו.
נְשָׁמָה: אֶל נְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה
הָבִיאִי תְּרוּפָה שֶׁל אַהֲבָה.
נפש: אין לי זמן לזה. יש לי מספיק דברים על הראש
וחוץ מזה, זו סתם מטבע לשון שחוקה.
נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ בְּכָל מְאוֹדֵךְ.
נפש: אהבה עצמית זה לא בשבילי. אני עובדת עם ביקורת.
נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ עִם כָּל מָה שֶׁהִנֵּךְ.
נפש: אני עושה הכי טוב שאני יכולה.
אני לא מבינה למה דברים לא מסתדרים כפי שאני רוצה.
נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת כָּל כֻּלָּךְ
עִם כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בְּחֵיקֵךְ.
נפש: אני מאכזבת את עצמי,
ואת אומרת לי עכשיו
לאהוב את עצמי.
נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ בְּכָל מְאוֹדֵךְ.