השירים שלי

*

מַתָּנָה מֵהַנְּשָׁמָה / אַיֶּלֶת דֶּה פִּיצ'וֹטוֹ נְשָׁמָה: שָׁנָה טוֹבָה אֲהוּבָה. נפש: אני עייפה, אין לי סבלנות, אני רוצה כבר שדברים יסתדרו. נְשָׁמָה: אֶל נְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה הָבִיאִי תְּרוּפָה שֶׁל אַהֲבָה. נפש: אין לי זמן לזה. יש לי מספיק דברים על הראש וחוץ מזה, זו סתם מטבע לשון שחוקה. נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ בְּכָל מְאוֹדֵךְ. נפש: אהבה עצמית זה לא בשבילי. אני עובדת עם ביקורת. נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ עִם כָּל מָה שֶׁהִנֵּךְ. נפש: אני עושה הכי טוב שאני יכולה.

אני לא מבינה למה דברים לא מסתדרים כפי שאני רוצה. נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת כָּל כֻּלָּךְ עִם כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בְּחֵיקֵךְ. נפש: אני מאכזבת את עצמי, ואת אומרת לי עכשיו לאהוב את עצמי. נְשָׁמָה: אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ בְּכָל מְאוֹדֵךְ.

אַל תִּתְבַּיְּשִׁי בְּעַצְמֵךְ. אַתְּ כָּל עוֹלָמֵךְ וְכָל הַשְּׁאָר בִּדְמוּתֵךְ. נפש: תגידי לי מה זו אהבה. נְשָׁמָה: אַהֲבָה הִיא נְקֻדַּת הָאֶמְצַע בֵּין מָחָר לְאֶתְמוֹל, בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ, בֵּין נָכוֹן לְלֹא נָכוֹן, בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין אַכְזָבָה לְהַצְלָחָה, בֵּין נְתִינָה לְקַבָּלָה, בֵּין מַחְשָׁבָה לְבֵין נְשִׁימָה. חִבּוּר בֵּין פְּנִים לְחוּץ בְּמַעְגָּלִיּוֹת, כְּמוֹ נְשִׁימָה. כָּל הַשְּׁאָר זֶה מִשְׂחָק שֶׁל קְטָבִים מְטַלְטְלִים. בֵּינֵיהֶם נִמְצֵאת דֶּרֶךְ הָאֶמְצַע, דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה. שְׁהִי שָׁם. נפש: אז מה זו אהבה עצמית. נְשָׁמָה: אַהֲבָה עַצְמִית הִיא נְקֻדַּת אֶמְצַע בֵּין רָצוּי לַמָּצוּי, בֵּין רָצוֹן לְהַגְשָׁמָה. אַתְּ עוֹמֶדֶת שָׁם בַּמֶּרְכָּז עִם יְדִיעָה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה הֲכִי טוֹב שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה. נפש: איך עושים את זה? איפה מתחילים? נְשָׁמָה: הִסְתַּכְּלִי עַל עַצְמֵךְ בַּמַּרְאָה. חַיְּכִי לַפָּנִים שֶׁנִּבָּטוֹת אֵלַיִךְ וְאִמְרֵי: אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ. אֵין עוֹד אַחַת כָּמוֹךְ בָּעוֹלָם. הַנִּיחִי יָד יָמִין עַל כָּתֵף שְׂמֹאל וְיָד שְׂמֹאל עַל כָּתֵף יָמִין. לַטְּפִי אֶת לְחַיַּיִךְ. אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ. אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת זֶה עַכְשָׁו? נפש: כן. שנה טובה אהובה. *

רֶגַע, לָמֵד אוֹתִי / אָיֶלֶת דֶּה פִּיצ'וֹטוֹ

רֶגַע, לָמֵד אוֹתִי דָּבָר,

לָמֵד אוֹתִי מָה בֵּינְךָ

לְבֵין הָרֶגַע הַבָּא

מִלְּבַד,

צִיפִּיָּיה.

רֶגַע, לָמֵד אוֹתִי דָּבָר,

לָמֵד אוֹתִי לְנַקּוֹת

תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת

וּמִילִּים שֶׁמַּמְשִׁיכוֹת.

רֶגַע, לָמֵד אוֹתִי דָּבָר,

לָמֵד אוֹתִי מָה בֵּין

רְאִיָּיה לְבֵין עִיוָּורוֹן

מִלְּבַד, חֲשֵׁכָה.

מָה בֵּין עֵרוֹת

לְבֵין יְקִיצָה

מִלְּבַד, שֵׁינָה.

רֶגַע, לָמֵד אוֹתִי דָּבָר,

לָמֵד אוֹתִי אוֹתְךָ

וְאָז אֶשְׁמַע אוֹתְךָ

לוֹחֵשׁ לִי,

לָמְדִּי אוֹתִי דָּבָר,

לָמְדִּי אוֹתִי

אוֹתְךְ

*

מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה / אַיֶּלֶת דֶּה פִּיצ'וֹטוֹ זֶה הִתְחִיל בְּרֶגַע לֵדָתִי כְּשֶׁהוּא הוֹצִיא אוֹתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְאַתָּה, שֶׁהַכְּנֶסֶת אוֹתִי לְשֵׁם, לֹא הָיִיתָ בַּלֵּדָה, כִּי אָז עִרְבְּבוּ בֵּין גֶּבֶר לָאִשָּׁה, בְּעִקָּר בַּמִּטָּה. מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. זֶה אַתָּה הָרוֹפֵא שֶׁאָמַר לִי "לִפְתֹּחַ גָּדוֹל אֶת הַפֶּה", וְהִכְנִיס מֵקֵל שֶׁל עֵץ. וְאַתְּ עָמַדְתְּ שָׁם וְאָמַרְתְּ, "זֶה לֹא נוֹרָא, תִּפְתְּחִי". מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. זֶה אַתָּה שֶׁצָּעַקְתָּ; 'תֹּאכְלִי". זוֹ אַתְּ שֶׁדָּחַפְתְּ אֶת הַכַּפִּית וְאָמַרְתְּ, "אַחֶרֶת אַתְּ תָּמוּתִי לִי". מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. זֶה הָיִיתָ אַתָּה שֶׁשִּׁכֵּר אוֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אַרְאֶה מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. בַּתְּחִלָּה הָיְתָה תְּמוּנָה לְלֹא צְבָעִים. אַחַר כָּךְ גַּם אֲנִי הִתְפּוֹגַגְתִּי וְנוֹתְרָה רַק בְּרִיחָה. מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. זֶה הָיִיתָ אַתָּה שֶׁיָּשַׁבְתָּ עִם רַגְלַיִם מוּרָמוֹת עַל שֻׁלְחָן וְשָׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן.

"תִּתְפַּשְּׁטִי". עָמַדְתִּי מוּלְךָ, רוֹפֵא צְבָאִי, רַק עִם תַּחְתּוֹנִים. מָה לַעֲזָאזֵל יֵשׁ לַצָּבָא לִבְדֹּק אִם הַשָּׁדַיִם שֶׁלִּי תַּקִּינִים. רְכוּשׁ שֶׁלְּךָ, רְכוּשׁ שֶׁל הַצָּבָא, רְכוּשׁ שֶׁל הַמְּדִינָה. אַתְּ תַּעַמְדִי פֹּה וּתְשַׁתְּקִי כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹת לְפָנַיִךְ וְיַעֲשׂוּ עוֹד רַבּוֹת אַחֲרַיִךְ. "עַכְשָׁו תִּתְלַבְּשִׁי". מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. מֵאָז הַבְּרִיחָה, הִתְעַקֵּם לִי הַמַּבָּט. רַק לֹא לְהַבִּיט בְּךָ מַבִּיט בִּי, כִּי אָז יִסְתַּיְּמוּ הַשָּׁמַיִם וְתֵרֵד חֲשֵׁכָה. כַּמָּה סִימָנִים צְרִיכָה אִשָּׁה כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁנִּצְּלָה. מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר, מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. רָאִיתִי אוֹתְךָ כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתִי. הִשַּׁרְתִּי מַבָּט. אָמַרְתָּ, "בְּרוּכָה הַבָּאָה. אֵיךְ יָדַעַתְּ לִמְצֹא אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּךְ". כַּמָּה בָּתִּים צְרִיכָה אִשָּׁה עַד שֶׁתִּמְצָא בּוֹ אֶת עַצְמָהּ. מַבָּט מַבִּיט אֶל הֶחָלָל הָאֵינְסוֹפִי שֶׁהוּא אֲנִי. הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים כְּשֶׁאֲנִי אִתִּי. מַבָּט שֶׁל גֶּבֶר נִמְזָג אֶל תּוֹךְ מַבָּט שֶׁל אִשָּׁה. גַּ'נְדֵּר פְלוּאִיד, קוֹרְאִים לְזֶה עַכְשָׁו. מִלָּה חֲדָשָׁה. עוֹד סִימָן בַּדֶּרֶךְ לְסִיּוּם המִלְחָמָה. * מֻקְדָּשׁ לְכָל מִי שֶׁהִתְיַסְּרָ.ה וְהִתְמוֹדְדָ.ה וּלְכָל מִי שֶׁמְּחַפֶּשֶׂ.ת אֶת הַדֶּרֶךְ.

הַלְּוַאי שֶׁנֵּדַע לִזְרֹם בֵּין הַקְּטָבִים וְלַעֲבֹר

מְגַ'נְדֵּר לְגַ'נְדֵּר פְלוּאִיד. *

מִדָּה נְכוֹנָה / אָיֶלֶת דֶּה פִּיצ'וֹטוֹ

מִדָּה נְכוֹנָה שֶׁל אוֹר וְחֹשֶׁךְ,

שֶׁעֵינַי לֹא יִסְתַּנְוְרוּ

מֵהָאוֹר

אוֹ יִהְיוּ כְּעִוְּרוֹת

בַּחֲשֵׁכָה.

מִדָּה נְכוֹנָה שֶׁל אוֹר וְחֹשֶׁךְ

וְהָעֵץ, שֶׁרוּחַ גְּדוֹלָה

הוֹתִירָה אוֹתוֹ חָשׂוּף

לָחֲמָה וְלַחֲשֵׁיכָה,

נִכְנְסָה לְכָל סֶדֶק

לְכָל שִׁכְבָה,

גַּם הוּא