טבעו של סיוט, שמתעוררים ממנו

לאחר ה7.10, כשעדיין ההלם מרחף, פנינו אל שני אנשים מרכזיים בעולם המדע והפסיכולוגיה,

בבקשה ללמד מהידע שלהם, והם נענו מיד-

דר' פיטר לוין, מפתח החוויה הסומטית, שיטה לטיפול בטראומה,

ודר' סטיבן פורג'ס, מפתח תיאורית הפוליוגאל: הבסיס הביולוגי לקשר.

דר' לוין הוא המנטור שלי בעשר השנים האחרונות. פעם בשנה הקפדתי לנסוע להשתלמות אצלו להשראה, לתובנות ולתהליך האישי שלי. בכל פעם יצאתי נשכרת. מכל שיחות ההכנה, אני זוכרת במיוחד את השיחה הראשונה איתו. ערכתי אותה מבית מלון באילת, שם עבדתי עם משפחות.

המשפט הראשון שהוא אמר לי, היה גם מה שהייתי צריכה לשמוע באותו רגע:

"זה יעבור. עכשיו אולי זה מרגיש שימשיך לנצח, אבל טבעו של סיוט הוא, שמתעוררים ממנו."

במפגשי הזום, שאותם שמעו כבר אלפי מטפלות/ים, לוין ופורג'ס העלו כמה נקודות חשובות.

לוין - "כשאנחנו נמנעים מלהרגיש רגשות קשים כמו, עצב, פחד, אבדן, הרגשות האלה ירדו לגוף, יתקעו בו ויציקו לנו כחוסר שקט, עייפות, הפרעות שינה, כאבים. הפתרון הוא - לשים לב לרגש. לחוש אותו לדקה או שתיים בגוף. לא צריך יותר, ואז הוא בד"כ ישתנה ותהיה הקלה."

פורג'ס - "הנוכחות והנגישות שלנו היא אחת מהמתנות שיש לנו להעניק לעולם. כשאנחנו מרגישות כעס או פחד, הנגישות הזו נעלמת. הפתרון הוא - לצאת להפסקות, להליכות, להיות בחברה, לשמוע מוסיקה, ללטף חיות בית."

לוין ציטט משיר מוטאון, שמרגיש כ"כ נכון בימים אלה -

It takes one to stand in the dark alone. it

takes two to let the light  shine through.

🙏🏻 תודה שהייתם שם עבורנו ונתתם לאור להיכנס. 🙏🏻