למה את לא

מכירים את תסמונת ה'למה לא' - למה לא התקשרת למה לא אמרת למה לא עשית למה לא ראית למה לא הזמנת למה לא הכנת והרשימה עוד ארוכה, ארוכה. זאת תסמונת ה'למה לא'. היא מתרחשת בין בני משפחה, בין חברים ובתוך הראש שלנו, בשיח הפנימי שלנו עם עצמנו. אתן עושות מה שאתן יכולות וזה עדיין לא מספיק. בתסמונת ה'למה לא' שום דבר אף פעם לא מספיק. במין תחושת כוח מזויפת, עם השתדלות מיותרת, בתקווה שאם רק אעשה את מה שאני חושבת שהאחר רוצה, הוא יראה אותי/היא תאוהב אותי/ הם יקבלו אותי כפי שאני. משקיעים בחיפוש הכרה ואישור בחוץ הרבה יותר מחיפוש בפנים. בכל פעם שאנחנו מנסים לרצות מישהו אחר, אנחנו פחות קשובים לעצמנו. אלה המקומות בהם אנחנו במאמץ יתר, נושאות בעול השקים הכבדים של הלא מספיק, הלא בסדר, החסר, הצריך. עד שמשהו בפנים אומר די! עד כאן! לא לוקחת על עצמי יותר את מה שאינו שלי. היד מורמת לעצור את השוט. מספיק! אני ממלא אותי מבפנים בכל הטוב שבי אני לא צריכה אותך שתגיד לי מי אני. לכל אחד ואחת יש יציאת מצרים פרטית. לכל אחד ואחת יש נהר פרטי לחצות: זמן להשתחרר מהמלקות שנתן לעצמו: אתה לא עושה מספיק, את צריכה לעשות אחרת אילו רק היית... ומחליף את הדיבור הפנימי באני מספיק! לכל אחד ואחת יש יציאת מצריים פרטית. לכל אחד ואחת יש נהר פרטי לחצות: זמן להשתחרר מסחיבת שקים של אחרים ולהחליף את השיח הפנימי לשאלה: מה אני רוצה, מה אני צריכה. לכל אחד ואחת יש יציאת מצריים פרטית. לכל אחד ואחת יש נהר פרטי לחצות. וכשהקלגס שוב ירים את שוטו תהיה שם יד חזקה לעצור אותו. חג חירות שמח! ReplyForward