בזכות חברה יקרה, שלאחר שנים של שימוש בקונצרטה החלה לסבול מהפרעות בקצב הלב ומבעיות שינה, פניתי לנשמה לשמוע מה יש לה לומר בנושא. השיחה הזו בשבילה ובשביל כל מי שמתמודד עם הנושא. איך להתייחס לשימוש ותלות בכדורים ממריצים, כמו קונצרטה וריטלין? האדם לא מרגיש שהוא מספיק לעצמו ולסביבה. יש חוסר אמונה של האדם בכוחות ההתמודדות שלו. אבל יש מצבים כל כך קשים. זה לא הסיפור עם כדורים אלה. הם מסדרים את הקצפת החיצונית, את מראית העין של תפקוד שאין מאחוריה כלום. זה אנשים עם ממריצים. זה לא הם עצמם רק עם יותר אנרגיה? לא. הכדורים מחוללים את העשייה. היא לא בא מהאדם עצמו. אז מה רע בזה? האדם לא לומד את עצמו, את רצונותיו ואת כוחותיו. הוא הולך נגד גופו ונגד נפשו. לאורך זמן הוא מתרחק מעצמו. כדורים נכנסים לתוך מערכת הדם והאדם כבר לא יודע מה הוא ומה כדוריו. לא יודע את נפשו. הכימיקלים מכניעים את הגוף לרצונם. האדם הולך לאיבוד בסבך התופעות הגופניות והנפשיות המתעוררות בו. לגוף קשה להתעורר או להירגע ללא כדורים והרגשות נכנסים לסחרור של חרדה עם המלכודת אליה נכנסו: לא יכול איתם, אבל כבר לא יכול בלעדיהם. עצוב. כן. ומה עושים? לוקחים את עצתו וליוויו של מומחה בתחום שמבין את החשיבות של הגמילה ומגייסים מעגל תומך הסובב את האדם לאורך זמן. מה לעשות במקרה של מעידה? זה יהיה בדיוק הזמן בו היא תצטרך עטיפה של אהבה וחמלה בבית, בחדר, בזרועות אוהבות של מי שתבחר. לאחר שחרור מתלות מה יכול לעזור עם ארגון וריכוז? האדם מתחיל להכיר את עצמו; את הצרכים שלו ואת יכולותיו: מה מתאים לה ומה לא. מה הם מחזורי הריכוז האפשריים לה ובהתאם להם לפעול. ומה אם מחזורי הריכוז האפשריים אינם תואמים את דרישות המערכת בחינוך, בעבודה? המערכת צריכה להתאים את עצמה לאדם ולא להיפך. אבל זה לא תמיד אפשרי. יש אילוצים, התאמות, תאריכי יעד, מסגרת, מה עושים אז? מאפשרים לאדם לתרום למערכת לפי מחזורי הריכוז שלו. זיהוי המחזור וקביעה של תאריכי יעד לפי זה. זאת אומרת שגם לאדם הכי לא מרוכז ומאורגן יש רגעים של ארגון וריכוז? כן. ומה עם הרצון שלנו להפיק יותר מעצמנו, להגיע להישגים? אם הרצון אינו תואם את יכולת ההפקה הטבעית, חוסר ההפקה יגיע אחר כך: עייפות, דכדוך ועומס יתר היכולים להוביל לחוסר תפקוד. אז מה לעשות עם ילדים במערכת החינוך? חנוך לנער לפי דרכו! זה לא כל כך פשוט. ילדים רוצים להשתייך, להצליח, לקבל מלה טובה מהורים, ממורים. הישגים נמוכים וקושי בבית ספר עלולים להוביל לדימוי עצמי נמוך. מה עושים במצב כזה? רואים את הילד ולא את התלמיד אבל זו מערכת שבנויה על ציונים. היא צריכה להשתנות. מה ניתן לעשות בינתיים עם המצב הקיים? לשחרר אותו. להגמיש אותו. להיות פחות נוקשים לגביו ובתהליך הדרגתי הוא ישתנה. מצד הורים, ילדים, מורים? הורים ומורים. מה צריך להיות המסר שלהם לילדים המתקשים? אנחנו פה אתך ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לך במסגרת הקיימת. מה עם מתן תרופות? לא חייבים. זו בחירה של הורים ומורים. התפתחה כבר נורמה שלמה סביבה ומי שאינו עושה אותה מרגיש בחוץ. מחוץ למירוץ. איך מפסיקים את המירוץ? יודעים שיש דרכים אחרות. בודקים אותן, חוקרים אותן. אילו דרכים? חיבור גוף נפש. ומה עם רוח? הרוח תבוא אחר כך. מה קורה עם חיבור גוף נפש כאשר נוטלים תרופות? משתבש.
Comments